לפני כשבועיים, בשעת צהריים מאוחרת של יום חמסין, ישב כותב פוסט זה על כסא הנדנדה שבמרפסתו, והביט לחצר הפורחת. השמש טפחה על פניו, אדי חום עלו משביל החצץ שמוביל לחצר, הוא נסחף בדמיונו לחופיה הלבנים של סיני, וגמע מהבירה הקרה שלצידו. רגעים כאלו, שהשמש מעוותת את העולם החיצוני והפנימי, תמיד היו חביבים עליו, והשרו עליו מצב רוח טוב והתרוממות רוח. בעודו מצמצם את עיניו אל מול קרני השמש המרצדות, תהה על הפער בין תחושותיו ברגע זה, לבין הכבדות, הלאות והעצבות שתוקפים אותו בתקופת החורף. באותו הרגע ממש עלה בראשו רעיון מבריק – אני אכתוב פוסט על "דיכאון חורף"!
"דיכאון חורף" הוא מונח מתחום הפסיכיאטריה אשר מתאר דיכאון שמתרחש דווקא בתקופת הקיץ! סתם, הוא מתאר דיכאון שמתרחש בתקופת החורף. דיכאון מסוג זה מוסבר על ידי העובדה שקיים קשר בין אור לבין מצב הרוח; מצב הרוח מושפע לרעה משעות ארוכות של חושך, ומחשיפה מועטה לאור השמש. המנגנון המתווך בין החשיפה לשמש ובין מצב הרוח קשור להורמון מלוטונין שאחראי על מחזור השינה והעירות, והשפעתו על המוליכים העיצביים אדרנלין, דופמין וסרוטונין שאחראים על מצב הרוח.
הדרכים לטפל בדיכאון חורף דומים כמובן לדרכי הטיפול בכל דיכאון אחר, וכוללים בין היתר טיפול פסיכולוגי וטיפול בתרופות אנטי דיכאוניות. עם זאת, לדיכאון החורף קיימות דרכי טיפול יחודיות שכוללות חשיפה לאור מלאכותי, הנחיה לבצע פעילות ספורטיבית דווקא בשעות החשכה, ואכילה של הרבה פחממות.
באופן לא מפתיע, בישראל, מדינה בה החורף מתבלבל לעיתים ובטוח שהוא קיץ, התופעה פחות שכיחה. אבל אם גם את או אתה סובלים בתקופת החורף ממצב רוח ירוד, היעדר אנרגיות, עצבות, ודחף בלתי נשלט לאכול פסטה, תדעו – אתם לא לבד.
